מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

צרורות
מחבר: אדמיאל קוסמן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

במשנת בבא קמא ב, א, מבואר שאם בהמה התיזה אגב הילוכה אבנים קטנות, קיסמים, וכיוצא בזה, ונגרם עקב כך נזק – מכנים זאת: נזק 'צרורות', כלומר, נזק שנגרם על ידי התזה של צרורות מרגלי הבהמה אגב הליכתה.

"הייתה מבעטת, או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים משלם חצי נזק" (בבא קמא ב, א).
נזק צרורות הוא תולדה של אב-הנזיקין "רגל", אך הוא מהווה מקרה יוצא דופן, שכן בדרך כלל אנו אומרים שכל תולדה הרי היא כאב שלה מה שאין כן בצרורות, שאם נגרם "נזק צרורות" ברשות הניזק1 אין בעל הבהמה משלם נזק שלם כבכל מקרה של "רגל" – אלא חצי נזק. מהו הטעם לכך?
ההסבר המקובל נסמך על האמור בבבלי בבא קמא ג ע"ב: : "בחצי נזק צרורות, דהלכתא גמירי לה (=נלמדה)" – ופירש שם רש"י: שהלכה זאת נאמרה למשה מסיני* (נלמדה בעל-פה, ולא נכתבה בתורה).2 רש"י מסביר שם ש"הלכה" זאת באה לומר שבניגוד לנזקים האחרים המוכרים לנו שעליהם משלמים חצי-נזק – דהיינו נזקי 'קרן' שנחשבים לקנס* ולא לממון* - המקרה של צרורות שונה, שכן תשלום חצי-הנזק עבורו אינו קנס אלא ממון.
לאור זאת אנו אומרים ש"נזק צרורות" אינו נחשב לתולדה של "קרן" – אלא לתולדה של "רגל" - ויחד עם זאת מלמדת אותנו ה"הלכה למשה מסיני" שהוא נחשב למקרה מיוחד של 'רגל' - שכן התשלום הרגיל של הבעלים על נזקי 'רגל' הוא נזק שלם, וכאן נקבע שהתשלום יהיה רק חצי-נזק.3
במשנה שם מובא גם מקרה מסובך יותר, המדגים שילוב של דין אב-הנזיקין 'רגל' עם הדין המיוחד של צרורות: בהמה שדרסה על כלי בדרך הילוכה ברשות הניזק ושברה אותו – ואגב כך הועף שבר מהכלי-הראשון על כלי שֵני ושבָרוֹ .
במקרה זה אנו אומרים שעל הכלי הראשון ישלם בעל הבהמה לניזק נזק שלם, שכן כלי זה נשבר ישירות בדריסת רגלה – והרי זה מקרה רגיל של אב-הנזיקין 'רגל' – ואילו על הכלי השני משלם בעל הבהמה לניזק רק חצי-נזק, שכן זה נשבר רק מכוח ה'צרורות'. 

הערות שוליים:

  1. אבל אם אירע הדבר ברשות הרבים – פטור הבעלים, כבכל המקרים של נזקי "רגל" ברשות הרבים. כך היא הדעה המקובלת בתלמוד הבבלי. אבל בתוספתא א, ג, נאמר במפורש שגם ברשות הרבים משלם בעל הבהמה על מקרה של נזק צרורות – חצי נזק, ובירושלמי בבא קמא ב, א, ב ע"ד, אומר רבי אלעזר "כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בו חכמים בין ברשו' היחיד בין ברשות הרבים" ואם כן הוא סבור כנאמר בתוספתא שגם ברשות הרבים משלם בעל הבהמה על נזק צרורות חצי נזק. וראו על כך: ר"ח אלבק בהשלמות למשנתנו עמ' 409-410 ור"ש ליברמן, תוספתא כפשוטה, נזיקין, עמ' 10 בדיון על שורות 22-23. וראו בהרחבה על כל דין צרורות: אבישלום וסטרייך, גיבושו ופיתוחו של דין צרורות בדברי התנאים, בדברי האמוראים ובתלמודים, סידרא יט תשס"ד, עמ' 77-100.
  2. וראו לעניין זה תמיהתו של הרב יאיר חיים בכרך, בשאלות ותשובות "חוות יאיר", כרך א, פרנקפורט דמיין תנ"ט, סימן קצב, דף קעח ע"ב (ד"ה "אמרתי אחכמה"). הרב בכרך סבור שאין כל הכרח לומר ש"גמירי" פירושו "הלכה למשה מסיני" – ולדעתו הכוונה למסורת פרשנית שהועברה בעל-פה. וראו על כך גם הדיון המוצע בעניין זה בדבריו של הרב שמואל בנימין סופר, דברי סופרים, ירושלים תשט"ז, חלק א, דף צה ע"א-ע"ב, וכן דברי חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, תל-אביב תשכ"ט, עמ' 599-601.
  3. אך ראוי להעיר שכל זה לא נאמר במפורש במשנה, והר"ח אלבק בפירושו למשנתנו סבור שפשוטה של המשנה הוא שמשלמים חצי נזק על מקרה של צרורות משום שכאשר הבהמה אינה מזיקה ישירות ברגליה אלא שהנזק נעשה מכוחה אין חיוב לשלם אלא חצי הנזק (וראו לעניין זה ערך "כוחו כגופו").


מעבר למונחון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן
ביבליוגרפיה:
כותר: צרורות
מחבר: קוסמן, אדמיאל
שם פרסום מקורי: מונחון למשנה ולמקורות תנאיים
מחבר: קוסמן, אדמיאל
תאריך: 2008
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. אוצר מילים, מטבעות לשון, ומונחים משנאיים מבוארים על ידי פרופ' אדמיאל קוסמן.
תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית