מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס
מחבר: אדמיאל קוסמן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

'דליל קשור ברגליו' ו'הידוס' הם דוגמאות לגרימת נזקים באופן עקיף. המשנה קובעת שעל נזקים אלו משלם הבעלים רק חצי נזק.

דליל1 הוא חוט או כריכה של חוטים.2 במשנת בבא קמא ב, א, נאמר שאם היה דליל קשור ברגלי התרנגול ונגרם נזק עקב כך – משלם בעל התרנגול חצי-הנזק. הטעם לדבר הוא כפי הנראה משום שהתרנגול לא הזיק באופן ישיר בגופו ומקרה זה נחשב לנזק 'צרורות'*. ראוי להעיר, שדליל המוזכר במשנה הוא רק דוגמה לכל דבר הנקשר ברגל התרנגול, הנקרא, לצורך הדיון כאן "דליל" (כפי שכתב רש"י).
התלמוד הבבלי במסכת בבא קמא יט ע"ב3 מסביר שהמדובר הוא בתרנגול שבשעת הליכתו השליך את החוט - והזריקה של החוט גרמה לשבירת הכלי - ולפיכך נחשב מקרה זה למקרה של נזק 'צרורות' שבעליו משלמים על כך חצי-נזק. לאור קביעה זו  נניח שאם הדליל הזיק דבר-מה בלא שהיה כאן "דרך זריקה" אלא בדרך הליכתו חייב בעל התרנגול לשלם על כך נזק שלם.4
הכלל שראוי לזכור כמסקנה העיקרית של דברי המשנה הללו תומצת על ידי הרמב"ם בפירוש המשניות בדבריו על משנתנו:5 כאשר בהמה מזיקה כדרכה – בעליה משלם על כך נזק שלם (כדין אב הנזיקין "רגל" או אב-הנזיקין "שן"). כאשר הבהמה מזיקה שלא כדרכה, מונה הרמב"ם שתי אפשרויות: "הוא שיהא אותו הדבר שעשתה (=פעולה שהיא) אינה עושה אותה אלא במיעוט (=פעולה שנעשית רק לעיתים רחוקות) – או שנעשה הדבר באמצעות פעולה אחרת – ולא היתה הבהמה היא הפועלת אותו הדבר פעולה ישירה (=כמו ב'נזק צרורות')" - בשני המקרים הללו משלם בעל הבהמה לניזק רק חצי-הנזק.
מהדס – פירושו מקפץ או לפי פירוש הרמב"ם שם: חופר בצפרני רגליו באדמה – ומדובר על כך שפעולת התרנגול הזאת גרמה שניתזו צרורות ששברו דבר-מה של הניזק.  

הערות שוליים

  1. כך אמנם הגירסה בכ"י לו של המשנה, אבל בכ"י פארמה הגירסה היא: "דלי" ובכ"י קאופמן הלמ"ד תלויה. ברם, נראה שגם לגירסת "דלי" הפירוש הנכון כאן יהיה חוט.
  2. ראו ערוך השלם, ג, עמ' 67 ערך "דליל". אפשר שקרובה ל"דליל" זה המילה 'דלה' שבמקרא (ישעיהו לח, יב). יצחק גלוסקא, השפעת הארמית על לשון המשנה, עבודת דוקטור, רמת-גן תשמ"ח, עמ' 317-318, ערך "דליל" כותב שהיא משורש דלל הארמי (שבסורית ובבבלית) שמשמעו שזר. בתלמוד הבבלי חולין ס ע"א נזכרת מילה ארמית דומה במשמעות אריג: דוללא. לעצם העניין חשוב להבהיר שדליל הוא רק סימן מייצג, וכפי שכתב רש"י כל דבר הנקשר ברגל התרנגול נקרא, לצורך הדיון ההלכתי כאן, "דליל".
  3. על האמור במקבילה בירושלמי ראו ישראל לוי, מבוא ופרוש לתלמוד ירושלמי, בבא קמא פרקים א-ו, דפוס צילום ירושלים תש"ל, עמ' 48-49.
  4. בבבלי שם נאמר שהמשנה שלנו עוסקת בשני מקרים אפשריים: במקרה שבו נקשר דליל של הפקר מאליו ברגל התרנגול, או במקרה שבו היה זה דליל של בעל התרנגול – אך המדובר הוא בכך שלמרות שבעליו החביאו היטב - מצאו התרנגול ונסתבך בו. בשני המקרים הללו בעל התרנגול נחשב לאנוס*, ועל כך אמרו במשנה שאם התרנגול שבר כלים בזריקת הדליל חייב בעליו לשלם רק חצי-נזק. אך במקרה שבו הבעלים לא שמר במקום בטוח את הדליל ובגלל רשלנותו הסתבך התרנגול בדליל וגרם אחר כך נזק - הרי אז אף אם שבר התרנגול את הכלים "בדרך זריקה" של הדליל - חייב בעליו לשלם נזק שלם, שכן דומה יהיה זה לדין אב-הנזיקין בור, שעל כגון זה אמרו במקרה דומה: "אבנו וסכינו ומשאו שהניחום בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו" – שהוא חייב בתשלום כל הנזק. התלמוד הירושלמי בבא קמא ב, ב, ב ע"ד, גם הוא מכיר הבחנה זאת, ומצטט את דברי רב הונא: "בשנקשר מאליו – אבל אם קשרו הוא (=בעל התרנגול) משלם נזק שלם", ברם הבבלי בבא קמא יט ע"ב, טבע כאן מונח חדש שאינו מופיע בירושלמי כדי לתת טעם בדבר: "בור המתגלגל", דהיינו שאותו דליל הוא כמו בור (=כל תקלה שהאדם עושה ברשות הרבים תהיה תולדה של אב-הנזיקין "בור") נייד (="מתגלגל").
  5. ראו: משנה עם פירוש הרמב"ם מהדורת הרב יוסף קאפח, נזיקין, ירושלים תשכ"ה, עמ' ט-י.


מעבר למונחון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן
ביבליוגרפיה:
כותר: דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס
שם פרסום מקורי: מונחון למשנה ולמקורות תנאיים
מחבר: קוסמן, אדמיאל
תאריך: 2008
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. אוצר מילים, מטבעות לשון, ומונחים משנאיים מבוארים על ידי פרופ' אדמיאל קוסמן.
תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית