מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

ברכת חתנים וברכת אבלים : א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
מחברים: מרדכי סבתו; מנחם כ"ץ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הראשון שניסה לשחזר את הברכות היה י' מילר במהדורתו לספר חלוף המנהגים (לעיל, הערה 9), עמ' 28-27. לדעתו, העובדה שמברכים את ברכת "אשר ברא" כל שבעה גם בלא פנים חדשות מוכיחה שברכה זו היא קדומה. ברכות "שהכל ברא לכבודו" ו"שוש תשיש" הן לדעתו מאוחרות, כיוון שאינן עוסקות בעניין הזיווג. את ברכות "אשר יצר" ו"יוצר האדם" הוא רואה ככפילות, ולדעתו ברכת "יוצר האדם" היא הקדומה, ובלשונו: "ברכת אשר יצר היא הנוספת ולשונה מורה שהיא מזמן אחרון". מכאן מסקנתו ששלוש הברכות הקדומות הן: "יוצר האדם", "שמח תשמח" ו"אשר ברא", והוא מסכם: "בא"י החזיקו במנהג הקדמונים והיו אומרים אלה הג' ברכות".

טיעונים אלו של מילר אינם יוצאים מגדר השערה גרידא. העובדה שנוהגים לברך ברכת "אשר ברא" כל שבעה אינה מספיקה כדי להוכיח שהיא קדומה. להשערתו שברכת "יוצר האדם" היא המקורית ו"אשר יצר" היא הנוספת לא הביא כל תימוכין. מלשונו משמע שראה בנוסח הארוך הרחבה של הנוסח הקצר. ואולם, טיעון זה אינו הכרחי. גם לטענה שברכת "שמח תשמח" היא קדומה לא הובאה כל ראיה, מלבד העובדה שברכה זו עוסקת בעניין הזיווג.

פלוסר וספראי סבורים שברכת "אשר יצר" היא הקדומה כיוון שיש בה מוטיבים המצויים כבר בספר טוביה16. את ברכת "יוצר האדם" הם רואים כהכפלה של "אשר יצר", בגלל חתימתן הזהה. גם את ברכת "אשר ברא" הם רואים כהכפלה של הברכה שקדמה לה, "שמח תשמח", בגלל חתימתן הזהה. לברכת "אשר יצר" הם מצרפים את ברכת "שהכל ברא לכבודו", שלדעתם "ודאי קדומה היא, עוד מימי התנאים"17. ביחס לברכה השלישית הם מתלבטים בין ברכת "שוש תשיש" לברכת "שמח תשמח", ומציעים ש"אולי שתי הברכות הללו היוו פעם ברכה אחת שעניינה היה שמחה".

אלא שמלבד המוטיבים המקבילים לברכת "אשר יצר" שנמצאו בספר טוביה לא הביאו לדבריהם ראיות של ממש18. גם טיעונם שברכת "אשר ברא" כופלת את ברכת "שמח תשמח" בגלל חתימתן הזהה אינו תקף, לדעתנו, שכן בהמשך דברינו נבקש להראות שהזהות בחתימת ברכת "שמח תשמח" ו"אשר ברא" קיימת רק במסורת הבבלית המאוחרת של ברכות אלו, ואילו במקורן היו החתימות של שתי ברכות אלו שונות זו מזו. שם גם נבאר את ההבדל בתוכנן של שתי ברכות אלו.

הצעה נוספת הציע בר-אילן19. לדעתו "מסתבר אם כן שנוסח ארץ ישראל הכולל שלוש ברכות היה: (א) ברכת 'יוצר' או 'בורא', במטבע זו או אחרת... (ב) ברכת ירושלים, במטבע זו או אחרת: (ג) שמחת חתן וכלה, במטבע זו או אחרת". השיקול שהנחה אותו, בדומה לשיקול שהנחה את פלוסר וספראי, הוא הכפילות הקיימת בחלק מנושאי הברכות בבבלי. שלוש הברכות הראשונות עוסקות, לדעתו, באותו נושא: "אשר יצר" היא הרחבה של "יוצר האדם", ו"יוצר האדם" היא כפילות של "שהכל ברא לכבודו", שניתן גם לנסחה "שברא (שיכול להתחלף ב"יצר") הכל לכבודו". שלוש ברכות אלו הן, אפוא, לדעתו פיתוח ושינוי נוסח של ברכת "יוצר האדם" או "בורא האדם". שתי הברכות האחרונות עוסקות בשמחת חתן וכלה וחתימתן זהה, לכן לדעתו הן הכפלה ובמקור נאמרה רק אחת מהן.

את הסתייגותנו מהטיעון האחרון ציינו לעיל. כמו כן קשה, לדעתנו, לראות כפילות בין ברכת "שהכל ברא לכבודו" לבין ברכת "יוצר האדם".

בשאלת שחזור הברכות שנהגו בארץ-ישראל עסק גם גליק20. בתחילה הוא מצטט את דעתו של מילר ואת דעתם של פלוסר וספראי, בלא להכריע בדבר. לאחר מכן הוא מבקש להסיק מלשון השאילתות שבשלב הראשון הייתה ברכת חתנים רק ברכה אחת ("אשר ברא" או "אשר יצר"), ורק בשלב השני התפתחה הברכה לשלוש ברכות. לא נדון כעת בראייתו מלשון השאילתות, נאמר רק שהשערתו שבשלב קדום כללה ברכת חתנים ברכה אחת בלבד היא השערה מסתברת בעינינו, ואולם אין בה כדי לתרום לשחזור שלוש ברכות הנישואין של מנהג ארץ-ישראל.

ויינפלד ביקש למצוא עקבות ברכות אלו בקטע מגילה מקומראן העוסק בטקס חתונה21. הוא מוצא שם עקבות לשלושה נושאים המצויים, לדעתו, בברכת חתנים, והם שהיוו את נושאי שלוש הברכות של ברכת חתנים בארץ-ישראל: 1. יצירת האדם הבאה מכוח פרייה ורבייה, שמקורה הראשון באדם וחוה הנזכרים בברכת חתנים: 2. שמחת החתן והכלה על רקע אהבה, אחווה ורעות הקשורים בכך: 3. שמחת ירושלים, שברחובותיה בוקעים קולות ששון ושמחה.

אלא שדבריו אלא של ויינפלד כלליים ביותר, וקשה לשחזר על פיהם את ברכת החתנים בארץ-ישראל. גם ההקבלה שהוא מציין לה (שם, עמ' 165) בין תוכן הקטע לנושאים אלו היא כללית ביותר.

בדומה לדבריו של ויינפלד, ואולי בעקבותיו, כתב א' שנאן: "על פי מסורת מימי הגאונים נהגו בארץ ישראל לברך שלוש ברכות בלבד. דומה שהכוונה לברכות הרביעית, החמישית והשישית שבנוסח שלפנינו. שלוש ברכות אלה בנויות כחטיבה סגורה אחת וכוללות את שלושת הנושאים המרכזיים של ברכות הנישואין: בריאת האדם, שמחת ירושלים ושמחת הזווג"22. להשערה זו לא הובאו תימוכין, וקשה לדעת מה הן ראיותיו של שנאן לדבריו23.

חלקי המאמר:

פתיחה – מספר הברכות בברכת חתנים
א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל (חלק זה)
ב. נוסח ברכת אבלים כבסיס לשחזור ברכת חתנים

ג. הקשרה המדויק של ברכת אבלים
ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ה. נוסחה המדויק של חתימת ברכת "שמח תשמח"
ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ז. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל
ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
ט. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת בבל
י. שש ברכות או שבע ברכות?

מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא

הערות שוליים:

16. ראה ד' פלוסר וש' ספראי, "בצלם דמות תבניתו", ספר אריה זליגמן (בעריכת י' זקוביץ וא' רופא(, ירושלים: רובינשטין, תשמ"ג, עמ' 461-453 [= ד' פלוסר, יהדות בית שני, קומראן ואפוקליפטיקה, ירושלים: יד בן-צבי, תשס"ב, עמ' 50-42]. וזה לשון טוביה בתפילתו בליל כלולותיו: "ואתה עשית את האדם ותעש לו את חוה אשתו לעזר משענת, ומשניהם נולד זרע בני האדם. ואתה אמרת לא טוב היות האדם לבדו, נעשה לו עזר כנגדו" (טוביה ח, 6). העתקנו את התרגום שהביאו פלוסר וספראי שם בעמ' 43. השווה לתרגומו של ד' היליר, ספר טוביה, בתוך: הספרים החיצוניים, מהד' א' כהנא, ב, תל אביב, תרצ"ז, עמ' שלב.

17. לקביעה זו לא הביאו כל ראיה, למעט הפניה לדברי ר' יהודה בתוספתא מגילה פ"ד הי"ד. אלא שבתוספתא שם אין כל התייחסות לתוכן ברכת חתנים.

18. כבר העיר על חולשת דבריהם רובין (לעיל, הערה 14), עמ' 252. אלא שרובין מבקש לתמוך את השערתם באמצעות ההקבלה שבין ברכות אבלים לברכות חתנים. לאחר בירור תוכנן של ברכות אבלים הוא מסיק שהמסר בברכות אלו מופנה אל הכלל ולא כלפי האבלים באופן ספציפי. משום כך יש לבחור, לדעתו, מבין ברכות החתנים את הברכות שהמסר שלהן כללי. ברכות אלו הן "שהכל ברא לכבודו", "יוצר האדם" וברכת "שוש תשיש". לדעתנו, יש אמנם לשחזר את ברכות החתנים על ידי הקבלתן לברכות אבלים, ואולם דבריו של רובין שהמסר של ברכות אבלים מופנה אל הכלל ולא אל האבלים תמוהים בעינינו, וממילא גם שחזורו, לדעתנו, אינו תקף. עצם הרעיון לבחור משש הברכות דווקא את הברכות שאינן מתייחסות לשמחת הנישואין נראה בעינינו תמוה.

19. מ' בר-אילן, "ברכת 'יוצר האדם' – מקומות הופעתה, תיפקודה ומשמעותה", HUCA, 56 (1985), החלק העברי, עמ' יב, הערה 9.

20. ש' גליק, אור נגה עליהם – הזיקה שבין מנהגי נישואין למנהגי אבלות במסורת ישראל, אפרת: [חש"ה], תשנ"ז, עמ' 246-241.

21. מ' ויינפלד, הליטורגיה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס, תשס"ד, עמ' 159-158 [="הליטורגיה בקומראן", מ' ברושי ואחרים (עורכים), מגילות מדבר יהודה: ארבעים שנות מחקר, ירושלים: מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשנ"ב, עמ' 161-160]. סימנו של הקטע מקומראן הוא 4Q502. הקטע פורסם על ידי: M. Baillet, DJD, VII P. VII (1982), P. 83

22. סידור אבי חי, ערך וביאר א' שנאן, ירושלים: ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תש"ס, כרך: תפילות וברכות לבית ולמשפחה, עמ' 34.

23. ראה גם את השערותיו של י' תמר (לעיל, הערה 7), כתובות, עמ' עד ועמ' עו.


ביבליוגרפיה:
כותר: ברכת חתנים וברכת אבלים : א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
מחברים: סבתו, מרדכי ; כ"ץ, מנחם
שם : כנישתא
עורך ה: תבורי, יוסף
תאריך: תשס"א - תש"ע
הוצאה לאור : הוצאת אוניברסיטת בר אילן
בעלי זכויות: הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הערות: 1. הספר מורכב מ-4 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. כרך 3 (תשס"ז).

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית