מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

ברכת חתנים וברכת אבלים : ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
מחברים: מרדכי סבתו; מנחם כ"ץ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

לענייננו חשובות שתי הערותיו של ליברמן שהודגשו לעיל.

האחת – שהנוסח "מנחם עמו בעירו", שהוא חתימת הברכה השנייה לאבלים (לדעתנו – ברכת אבלים הרגילה) ברכה שעסקה, על פי דברי התוספתא, בתנחומי אבלים, מקביל לחתימת אחת מברכות חתנים (ברכת 'שמח תשמח') לפי נוסח רב סעדיה, "משמח עמו בירושלים". הנוסח "משמח עמו" אף נזכר בירושלמי57. יש לנו להוסיף שכשם שברכת האבלים שחתמה "מנחם עמו בעירו" עסקה בתנחומי אבלים (ובמקבילה בבבלי "בעל נחמות ינחם אתכם"), כך ברכת החתנים החותמת "משמח עמו בירושלים" עוסקת בשמחת החתנים (לפי נוסח הבבלי "שמח תשמח רעים אהובים"). נמצינו למדים שכשם שהקפידו בארץ-ישראל לנחם אבלים בחתימה הכוללת נחמת העם כולו ונחמת ירושלים, כך הקפידו לשמח חתן וכלה בחתימה הכוללת שמחת העם כולו ושמחת ירושלים58.

נחמת האבלים, ובמקביל שמחת החתנים, מהווים חלק מנחמת או שמחת העם וירושלים.

השנייה – שמנוסח ברכת המזון המפויטת שצוטטה לעיל עולה שבברכה ראשונה של אבלים נקטו לשון "אשר יצר את האדם". ברכה זו חתמה, כאמור, "מחיה המתים", וכבר הערנו לעיל שצירוף מוטיבים אלו מצוי גם בברכת בית הקברות, ושיערנו שאף המוטיב של הצדקת המיתה היה כלול בה. הברכה המקבילה לה בברכת חתנים היא, אפוא, ברכת "אשר יצר את האדם בצלמו... והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם"59.

כשם שבברכת אבלים תיארו את מעגל חייו של האדם מן היצירה אל הזיווג. נראה שבתוספת המילים "עדי עד" יש משום ציפייה לעתיד, שמזיווג זה ייבנה בניין עדי עד. לכך יש להוסיף את דבריהם של פלוסר וספראי, שהוזכרו לעיל, בדבר קדמותה של ברכה זו מכוח המוטיבים המצויים בתפילתו של טוביה.

על פי דרכנו למדנו ששתיים מתוך שלוש הברכות שנהגו בארץ-ישראל הן ברכת "אשר יצר" וברכת "שמח תשמח".

חלקי המאמר:

פתיחה – מספר הברכות בברכת חתנים
א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
ב. נוסח ברכת אבלים כבסיס לשחזור ברכת חתנים
ג. הקשרה המדויק של ברכת אבלים
ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל (חלק זה)
ה. נוסחה המדויק של חתימת ברכת "שמח תשמח"
ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ז. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל
ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
ט. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת בבל
י. שש ברכות או שבע ברכות?

מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא

הערות שוליים:

57. לעיל, הערה 45.

58. וראה עוד להלן בעניין זה את המובא בשמו של הרי"ף בספר האשכול. דברינו כאן הם תשובה לתמיהתו של הילדסהיימר (לעיל, הערה 4), עמ' קטז, ששואל על נוסחה זו כחתימה לברכת "שמח תשמח": "איזה קשר בין ברכתנו ובין חתימה זאת?", ומשום תמיהה זו ביקש לדחות גרסה זו ולדונה כטעות סופר, ולראות בחתימה זו את החתימה לברכת "שוש תשיש", כפי שאכן נזכר בעיטור. נזכיר, בהקשר זה, גם את הסברו של רש"י (בבלי כתובות ח ע"א) לברכת "שוש תשיש": "שוש תשיש – לפי שאנו צריכין להעלות זכרון ירושלים על ראש שמחתנו שנאמר (תהילים קלז) תדבק לשוני לחכי וגו'". לפי דברינו בפנים יש לומר שבמסורת ארץ-ישראל ביקשו להדק את הקשר בין שמחתנו לבין זיכרון ירושלים, ולכן כללום בברכה אחת.

59. בר-אילן (לעיל, הערה 19), עמ' כג, דן בפועל "יוצר" שבברכה שלנו, "יוצר האדם", לעומת הפועל "בורא" שבברכת השחר בנוסח ארץ-ישראל: "בא"י אמ"ה אשר בראת אדם הראשון בדמותו ובצלמו" J. Mann, ''Genizah Fragments of the Palestinian Order of] [Service'', HUCA, 2 (1925), P. 277., "בא"י אמ"ה אשר ברא את האדם הראשון בדמותו כצלמו" [ש' אסף, "מסדר התפילה בארץ ישראל", ספר דינבורג (בעריכת י' בער, י' גוטמן ומ' שובה), ירושלים: בית-המדרש למורים העברי בירושלים, תש"ט, עמ' 121]. לדעתו אין הבדל במשמעות בין שני הנוסחים, ואין "יוצר" אלא "בורא". לדעתנו יש בכל זאת לתהות מדוע לא ישתמשו בברכת נישואין, המתייחסת ליצירת אדם הראשון, בפועל "ברא" המוזכר שלוש פעמים ביחס לבריאת האדם הראשון בפסוק המהווה תשתית לברכת "אשר יצר" בברכות החתנים (בראשית א:כז: וראה גם שם ה:א-ב, וגם שם שלוש פעמים הפועל "ברא"). על פי דברינו לעיל נוכל לומר שהשימוש בפועל "יצר" מקורו בברכת אבלים, ושם מדובר על יצירת האדם שנפטר ולא על בריאת אדם הראשון, ולכך מתאים יותר הפועל "יצר". ביטוי זה הועתק גם לברכת חתנים בגלל ההקבלה שביניהן. אפשר גם שבכך ביקשו לומר שהברכה בברכת חתנים אינה מתייחסת רק לאדם הראשון אלא לכל לידת-יצירת האדם, ולפנינו ברכה המדגישה שכל אדם נוצר בידי ה' (ולא רק על ידי הוריו) בצלמו ובדמותו. בהקשר של ברכת חתנים מתייחסת הברכה גם ללידת הוולד. החתונה מהווה בסיס לקיום ברכת "פרו ורבו". ניתן, אם כן, לראות את הברכה גם כברכה על מצוות פרייה ורבייה. ע' שרמר, זכר ונקבה בראם, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשס"ד, עמ' 340 הערה 58, סבור שפועל זה ("יצר") נבחר כיוון שמנסחי הברכה ניסחוה על פי התיאור בבראשית פרק ב דווקא, ושם אכן נזכר הפועל "יצר" (פסוק ז), כשם שהתיאור "והתקין לו ממנו" מרמז לבראשית ב:כב, ולא לתיאור בבראשית פרק א, שם מתוארת בריאת אדם וחוה כאחת. לדעתו זו תפיסה בבלית, ושם תפסו את הנישואין תפיסה היררכית, בניגוד לארץ-ישראל שם תפסו את הנישואין תפיסה שוויונית. אלא ששרמר מתעלם מהעובדה שהלשון "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו" מצויה דווקא בתיאור בבראשית פרק א. על פי דרכנו, הניסוח "אשר יצר את האדם" מקורו בארץ-ישראל דווקא.


ביבליוגרפיה:
כותר: ברכת חתנים וברכת אבלים : ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
מחברים: סבתו, מרדכי ; כ"ץ, מנחם
שם : כנישתא
עורך ה: תבורי, יוסף
תאריך: תשס"א - תש"ע
הוצאה לאור : הוצאת אוניברסיטת בר אילן
בעלי זכויות: הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הערות: 1. הספר מורכב מ-4 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. כרך 3 (תשס"ז).

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית