מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

ברכת חתנים וברכת אבלים : ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
מחברים: מרדכי סבתו; מנחם כ"ץ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

נעבור כעת לדון בשחזורה של הברכה השלישית מברכות החתנים שנהגו בארץ-ישראל87.

לכאורה נראה היה לשחזר אף ברכה זו על סמך ההקבלה לברכת אבלים. ברכה זו צריכה הייתה אפוא להיות ברכה לגומלי החסדים שבאו לשמח חתן וכלה. אלא שלא נמצא במקורות כל שריד לנוסח ברכה מעין זו.

מאידך גיסא, מצאנו שרידים לנוסח מיוחד בברכת "אשר ברא", ועמד על רובם ליברמן בביאורו לתוספתא ברכות, שם, עמ' 50 הערה 60. נביא כאן את דבריו:

בא"ח ח"ב עמ' 69 (כלבו, ונציה ש"ז, הל' אישות סי' עה) הובא נוסח ברכת המזון לאלמנה ואלמון: בא"י אמ"ה המעטירכם עטרה שמחה וכו' בא"י מצליח איש ואשה. וכנראה שזהו נוסח א"י, ועל פיו פייט הפייטן בברה"מ לחתן ואלמנה (ידיעות המכון לחקה"ש העברית ח"ה, סי' מ"ה, עמ' צ): תהיה בידך עטרת, ככ' והיית עטרת (ישעי' סב:ג), ונ' בונה וכו'. ונראה שהפייטן השריד לנו גם חתימה של בחור ובתולה שכ"ה אומר (שם סי' ס"ב, עמ' ק"ד): ירוענן כעץ בפריו יצליח, ראוים לשמח ולהצליח, ככ' והיה כעץ (תהילים א:ג) וכו' ב' מצליח בחור עם בתולה. ובשבה"ל השלם ח"ב (הסגלה חמ"ט, עמ' 47): "וחותם משמח חתן עם הכלה. ויש שחותמין מצליח חתן עם הכלה". ונשאר אצלם הדבור "מצליח" מן החתימה של א"י.

נוסח ברכת המזון לאלמנה ואלמון שהובא בארחות חיים לא נזכר בבבלי, ומכאן שיער ליברמן שזהו נוסח ארץ-ישראל88. חיזוק לכך מוצא ליברמן בכך שהחתימה "מצליח" במקום "משמח" מצויה בפיוט שנמצא בגניזה גם בברכת בחור ובתולה89. מסורת זו שרדה ונהגה בפועל בזמנו ובמקומו של בעל שבלי הלקט90. נוסח זה, "מצליח חתן עם הכלה", נמצא גם בכ"י אוקספורד 2700 (בעמ' 40), שהוא מעין מחזור הכולל פיוטים רבים, הלכות תפילה ונוסחי קבע של תפילות91.

במחזור ארם צובא ח"ב, ויניציה רפ"ז, הנוסח הוא "משמח חתן וכלה ומצליח"92. לפנינו, אפוא, נוסח המשלב אל תוך הנוסח המקובל, שנקבע על פי התלמוד הבבלי, שריד ממסורת ארץ-ישראלית קדומה.

חיזוק לנוסח הברכה הארץ-ישראלית, "מצליח חתן עם הכלה" (או "מצליח בחור עם בתולה"), ניתן למצוא במקור נוסף. כוונתנו לקטעי איחולים ובקשות הפותחים או המקשטים את שטרי הכתובה מתקופת הגניזה, רובם לפי הנוהג הארץ-ישראלי93. כך, למשל, בחלק מהכתובות נכתב בראש הכתובה, על פי רוב באותיות בולטות וגדולות יותר, האיחול לחתן ולכלה "חתן וכלה – יבנו ויצליחו"94, או רק "יבנו ויצליחו"95, או "בנין ומצלחין"96. לפעמים האיחול מופיע יחד עם ציטוט "ושבי יהודיה בנין ומצלחין" (עזרא ו:יד, בפסוק "יהודיא")97. לפעמים האיחול "יבנו ויצליחו" מופיע בסוף הכתובה98, כשם שלדעתנו הברכה "בא"י מצליח חתן עם הכלה" היא הברכה האחרונה בסדרת ברכות חתנים, ולעתים מופיע האיחול "יבנו ויצליחו" בסוף טופס שטר הכתובה99. נוסיף עוד שבחלק מהכתובות האיחול "יבנו ויצליחו" מופיע הן בראש הכתובה והן בסופה. כך, למשל, "על שמיה דבריין – יבנו ויצליחו" בתחילת הכתובה, ובסופה "יבנו ויצליחו100, או "בשם י'י נעשה ונצליח – ויבנו ויצליחו – ושבי יהודיה בנין ומצלחין" בראש הכתובה, ובסופה "יבנו ויצליחו"101.

ייתכן שלנוסח זה "מצליח חתן עם הכלה" יש הד הן בתשובתו של רב שרירא גאון והן בפירושו של רש"י לסוגיית הבבלי. וזו לשון רב שרירא גאון בבואו להסביר את ההבדל בין חתימת ברכת "שמח תשמח" לחתימת ברכת "אשר ברא"102:

"ואנו נהיגין השתא למחתם קמייתא משמח חתן וכלה, בתרייתא משמח החתן עם הכלה. לפי שראשונה ברכה על ב' יצירות בשמחת אדם וחוה, אחרונה תפלה על הזוג לשמוח זה עם זה בהצלחה לפיכך חתן עם הכלה, לשון שמחת איש ואשתו".

דבריו של הגאון שברכת "שמח תשמח" היא על שמחת אדם וחוה תמוהים ביותר, ואולי צריך לגרוס בדבריו "כשמחת אדם וחוה". הגאון מסביר שהברכה הראשונה היא על החתן לחוד ועל הכלה לחוד, והשנייה היא תפילה על הצלחת הזוג יחד. לענייננו חשוב לשים לב שרב שרירא גאון משלב בפירושו לברכה האחרונה את המילה "בהצלחה", ואולי יש כאן הד לנוסח הקדום של ברכה זו.

גם רש"י שבפירושו לסוגיה הולך, כמובן, בעקבות המסורת הבבלית ואינו מזכיר את החתימה הארץ-ישראלית "מצליח חתן עם הכלה", בבואו לבאר את ההבדל בין ברכת "שמח תשמח" לברכת "אשר ברא" משלב בפירושו פעמיים את המילה "מצליח". בפעם הראשונה בד"ה שמח תשמח (בתחילת ח ע"א): "שמח תשמח – ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב": ולקראת סוף העמוד, בד"ה "משמח חתן וכלה": "לפי ששמחת ברכה הראשונה [כוונתו לברכת "שמח תשמח] לא בשמחת חתונה אנו אומרים, שהרי תפלה היא שמתפללים ומברכין שיהו שמחים בהצלחה כל ימיהם".

בדבריו האחרונים נשמע הד ברור לדברי רש"ג הנ"ל "תפלה על הזוג לשמוח זה עם זה בהצלחה". ואולם בעוד שרש"ג ייחס את ההצלחה לחתימת ברכת "אשר ברא", כפי שאכן היה לדעתו בנוסח המקורי, רש"י ייחס את ההצלחה לחתימת ברכת "שמח תשמח", ובכך התרחק צעד נוסף ממשמעותו של הנוסח המקורי.

נוסיף עוד שגם בפרשת "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית פרק כד), פרשה המתארת את שליחותו של עבד אברהם למצוא אישה ליצחק, ואשר נוהגים לקרותה בשבת חתן103, מודגש שה' מצליח את דרכו של עבד אברהם, וביטוי זה נזכר ארבע פעמים במהלך הסיפור104.

על משמעות ההבדל שבין "מצליח חתן עם הכלה" לבין "משמח חתן וכלה" נעמוד בסעיף הבא.

חלקי המאמר:

פתיחה – מספר הברכות בברכת חתנים
א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
ב. נוסח ברכת אבלים כבסיס לשחזור ברכת חתנים
ג. הקשרה המדויק של ברכת אבלים
ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ה. נוסחה המדויק של חתימת ברכת "שמח תשמח"
ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל (חלק זה)ז. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל
ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
ט. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת בבל
י. שש ברכות או שבע ברכות?

מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא

הערות שוליים:

87. לכאורה צריכים היינו לומר שהברכה השלישית היא ברכת הגפן, שכן בתיאור המסורת הבבלית כולל ספר החילוקים גם את ברכת הגפן. ואולם ההשוואה לשלוש ברכות אבלים מלמדת שיש לשחזר שלוש ברכות ללא ברכת הגפן. לעיל (הערה 7) הערנו שלעדתנו נהגו בארץ-ישראל לברך ברכת חתנים על כוס יין. לפי זה היה ראוי שבספר החילוקים ייאמר שבארץ-ישראל מברכים ארבע ברכות על מנת לכלול את ברכת הגפן. אלא שכנראה המסורת בספר החילוקים ביקשה לשמור על המספרים "שלוש" ו"שבע", שהם כידוע מספרים המבטאים שלמות.

88. כך שיער כבר מרגליות (לעיל, הערה 6), עמ' 145. נוסח זה מובא גם בקטלוג "אהל דוד", לד"ש ששון, לונדון, 1932, עמ' 300-299 ממחזור ספרדי.

89. הברמן (לעיל, הערה 46), עמ' קד. לפי הרשום בתקליטור האקדמיה ללשון עברית (לעיל, הערה 54), הפיוט הוא של ר' אלעזר הקליר. נעיר שהמילים "ירוענן כעץ בפריו יצליח, ראוים לשמח ולהצליח" הן סופו של החרוז המשולב בברכה שלישית של ברכת המזון. לפני כן באו שני חרוזים שנועדו להיות משולבים בשתי הברכות הראשונות של ברכת המזון. לאחר מכן באות המילים "ככ' והיה כעץ ונ' בונה", שהן תוספת פרוזאית שכמותה מצויה גם בשני החרוזים הקודמים. תוספת זו נועדה לשלב את החרוז בברכה המתאימה של ברכת המזון (כאן הברכה היא "בונה ירושלים"). המילים "ב' מצליח בחור עם בתולה" פותחות ברכה עצמאית לזוג החותמת את ברכת המזון. נוסחה המלא של ברכה זו יצוטט להלן בסעיף ז.

90. איטליה, המחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה. על הזיקה של יהדות איטליה ואשכנז למסורת הארץ-ישראלית ראה א' גרוסמן, "זיקתה של יהדות אשכנז אל ארץ ישראל", שלם, ג (תשל"ט), עמ' 78 ואילך: י"מ תא-שמע, מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים: מאגנס, תשנ"ד2, עמ' 101-98: הנ"ל, התפילה האשכנזית הקדומה, ירושלים: מאגנס, תשס"ג, עמ' 7-4. גרונר (לעיל, הערה 15), עמ' רמא-רמג, מפקפק במסקנותיו של ליברמן, עיי"ש. לדעתנו אין מקום לפקפוקיו.

91. ראה א' שמידמן, "שמחה והצלחה בברכת חתנים", עיוני תפילה: ברכת חתנים, שבע ברכות, ברכת המזון (בעריכת ב' גזונדהייט), אלון שבות: [פרסום פנימי], תשס"ה, עמ' 79. שם גם מובא צילום של כתב היד. על טיבו של כתב היד ועל תאריכו המשוער ראה ע' פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 26.

92. וכן המנהג אצל חלק מעדות המזרח עד היום. ראה למשל סידור "תפלת החדש", מהדורת ארץ-ישראל, כמנהג קהל קדוש ספרדים (בעריכת דוד לוי), ירושלים: ארז, תשס"ד, עמ' 663: "משמח החתן עם הכלה ומצליח".

93. ראה פרידמן, נישואי יהודים בא"י, M. A. Friedman, Jewish Marriage in Palestine. A Cairo Geniza Study, Tel Aviv-New York: Tel Aviv University, The Jewish Theological Seminary of America, vol I: 1980, vol II: 1981. בנוסף לכרך ולעמוד אנו מציינים, בסוגריים מרובעים, את מספר השטר לפי מספורו של פרידמן שם.

94. ראה פרידמן, כרך ב, עמ' 176, [15]: עמ' 193, [17]: עמ' 269, [27]: עמ' 441, [56]: ובסדר הפוך, "יבנו ויצליחו – חתן וכלה", בעמ' 144, [12]. ראה שם, כרך א, עמ' 93, הערה 27.

95. ראה שם, כרך ב, עמ' 6, [1]: עמ' 83, [6 v]: עמ' 132, [11]: עמ' 167, [14]: עמ' 182, [i6]: עמ' 374, [49]. ראה שם, כרך א, עמ' 94, הערה 28.

96. ראה שם, כרך ב, עמ' 213, [20].

97. ראה שם, עמ' 167, [14]. לפעמים מופיע רק הפסוק, ראה שם, עמ' 219, [21]: עמ' 237, [23V].

98. ראה שם, עמ' 134, שורה 35, [11]: עמ' 257, [26, שורה 22]: עמ' 275, [28, שורה 19]: עמ' 297, [v 30, שורה 16]: עמ' 328, [37, שורה 12]: עמ' 334, [38, שורה 17]: עמ' 384, [51, שורה 9]: וכן בסוף כל חלק מקובץ שטרות 53, עמ' 402, [a 53]: עמ' 407, [b 53]: עמ' 417, [c 53], עמ' 420, [d 53]. ראה פרידמן, שם, כרך א, עמ' 94, הערה 28.

99. כך הוא בטופס שטר כתובה, ששרד ככל הנראה מסידור/מחזור ארץ-ישראלי קדום, ראה שם, כרך ב, עמ' 101, [d 8, שורה 12]. לדברי פרידמן, (שם, עמ' 98-97) זהו חלק מסידור/מחזור ארץ-ישראלי שבאחד עשר דפים נוספים ממנו כתובה ההגדה של פסח הארץ-ישראלית המפורסמת המכונה בפי ד' גולדשמידט "ההגדה העתיקה ביותר מן הגניזה הקאהירית", ראה ד' גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך, עמ' 74.

100. פרידמן (לעיל, הערה 90), כרך ב, עמ' 132, שורה 1, ועמ' 134, שורה 35, [11].

101. שם, עמ' 167, שורה 1, עמ' 168, שורה 13, [14].

102. אוצר הגאונים לכתובות (לעיל, הערה 69), חלק התשובות, סימן פז, עמ' 27. תחילת התשובה הובאה לעיל, סעיף ה.

103. ראה ערוך ערך "חתן", המתייחס למנהג זה כמנהג ידוע שאינו צריך הסבר, וכן בחידושי הריטב"א ליומא דף ע ע"א, ושם מיוחס מנהג זה לתקופת הגאונים. נציין גם שבשאילתות ענייני ברכת האירוסין וברכות החתנים מובאים על הפרשה "ואברהם זקן בא בימים" (שאילתא טז). על תולדותיו של מנהג זה ראה וידר (לעיל, הערה 61), עמ' 249-247.

104. פסוקים: כא: מ: מב: נו.


ביבליוגרפיה:
כותר: ברכת חתנים וברכת אבלים : ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
מחברים: סבתו, מרדכי ; כ"ץ, מנחם
שם : כנישתא
עורך ה: תבורי, יוסף
תאריך: תשס"א - תש"ע
הוצאה לאור : הוצאת אוניברסיטת בר אילן
בעלי זכויות: הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הערות: 1. הספר מורכב מ-4 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. כרך 3 (תשס"ז).

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית