מאגר מידע

  עזרה
לעמוד הבית מאגר
חיפוש
סמנו וחפשו במאגר
עזרה לעמוד הבית מאגר עזרה לעמוד הבית מאגר

ברכת חתנים וברכת אבלים : ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
מחברים: מרדכי סבתו; מנחם כ"ץ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

לאחר ששחזרנו את שלוש הברכות בברכת החתנים על פי מסורת ארץ-ישראל, יש לנו לתת את הדעת על היחס בין מסורת זו למסורת הבבלית ועל טעם ההבדלים ביניהן.

בסוגיית הבבלי רב יהודה מפרט, כזכור, שש ברכות. העובדה שהבבלי כתשובה לשאלה "מאי מברך" מביא את דבריו של רב יהודה, ואינו תומך אותם במקור קדום לו מלמדת, לדעתנו, שרב יהודה הוא שקבע וערך שש ברכות אלו ובכך שינה ממנהג ארץ-ישראל, והכפיל, למעשה, את מספר הברכות.115 סיוע להנחה שהמסורת הבבלית היא מסורת משנית יש להביא מן העובדה שלפי מסורת זו קיימים שני זוגות של ברכות עם חתימות זהות (יוצר האדם: משמח חתן וכלה).

הברכות שנוספו על ידי רב יהודה הן: "שהכל ברא לכבודו": "בא"ה אמ"ה יוצר האדם": "שוש תשיש ותגל עקרה... משמח ציון בבניה". כמו כן, בשלוש הברכות הזהות במנהג ארץ-ישראל ובמנהג בבל חלו שני שינויים חשובים. חתימת ברכת "שמח תשמח" נשתנתה מ"משמח עמו ובונה ירושלים" ל"משמח חתן וכלה", וחתימת ברכת "אשר ברא" נשתנתה מ"מצליח חתן עם הכלה" (או "מצליח חתן וכלה") ל"משמח חתן וכלה".

מה טעמם של הוספות ושינויים אלה?

נפתח את דיוננו בהוספת ברכת "יוצר האדם".

כבר התלמוד הבבלי, מיד לאחר הבאת דבריו של רב יהודה, מעמת בין מסורתו של רב יהודה לבין מסורת ארץ-ישראלית שעל פיה לא בירכו ברכת "יוצר האדם" (כתובות ח ע"א):116

לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דרבי שמעון בריה, בריך חמש:
רב אסי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בריה, בריך שית.
לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר: חדא יצירה הואי, ומר סבר: שתי יצירות הואי.
לא, דכולי עלמא – חדא יצירה הואי, מר סבר: בתר מחשבה אזלינן, ומר סבר: בתר מעשה אזלינן:
כי הא דרב יהודה רמי:
כתיב: "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א:כז), וכתיב: "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה:ב), הא כיצד. בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים, ולבסוף נברא אחד.

מסורת זו שעל פיה לוי, בחתונת ר' שמעון בן רבי, לא בירך ברכת "יוצר האדם" מסייעת להנחתנו שבארץ-ישראל לא בירכו ברכה זו. לצד שני נראית המסורת הזו סותרת את ההנחה שבארץ-ישראל בירכו רק שלוש ברכות, שהרי כאן נאמר במפורש שלוי בירך חמש ברכות.117 לדעת כל העוסקים בנושא זה לפנינו מסורת שלישית שאינה דומה למסורת שנמסרה בספר החילוקים. לדעתנו, העובדה שמיד לאחר הבאת המסורת על לוי שבירך חמש ברכות התלמוד דן בטעם המחלוקת, ומניח כדבר ידוע שהברכה החסרה היא ברכת "יוצר האדם" על אף שפרט זה לא צוין כלל לפני כן, מעלה על הדעת את האפשרות שהמסורת שהגיעה לבבל מסרה רק שלוי לא בירך ברכת "יוצר האדם".

התלמוד הבבלי שילב פרט זה במסורתו של רב יהודה הכוללת שש ברכות, ולכן ניסח את השמועה כפי שניסח.

התלמוד מעלה שתי אפשרויות לסיבת המחלוקת. הצד השווה שבהן, שרב יהודה ביקש להקדים לברכת הזיווג את הברכה על השלב המוקדם יותר של בריאת האדם, במעשה או במחשבה. נדגיש שבברכת "יוצר האדם" לא הוסיף רב יהודה מוטיב חדש לברכת חתנים, שכן מוטיב זה קיים בברכת "אשר יצר", שהרי פתיחת הברכה היא "אשר יצר אדם את האדם בצלמו": אלא שבברכת "אשר יצר" מוזכרת יצירת האדם כחלק מתהליך שעיקרו ושיאו הוא במציאת זיווגו. רב יהודה לא ביקש אלא לייחד לשלב זה של יצירת האדם ברכה בפני עצמה. על תהליך מעין זה, שעל פיו מקדישים ברכה נפרדת למוטיב הכלול בברכה אחרת, הערנו לעיל בהתייחסנו להרחבת ברכת אבלים מברכה אחת לשלוש.

לברכה זו הקדים רב יהודה ברכת "שהכל ברא לכבודו". ברכה זו היא ברכה כוללת יותר מברכת "יוצר האדם", שהרי היא מדברת על בריאת הכול. לברכה זו יש זיקה ברורה ללשון התוספתא: "לא ברא הקב"ה את העולם אלא לכבודו".118 מסתבר שרב יהודה עיצב את לשון הברכה על פי תוספתא זו. באמצעות ברכה זו יצר רב יהודה מהלך הדרגתי שעל פיו עוברים מבריאת כל נברא, ליצירת האדם וליצירת זיווגו של האדם.119

הברכה השלישית שהוסיף רב יהודה היא, כאמור, ברכת "שוש תשיש", העוסקת בשמחת ירושלים. נראה לנו שהוספה זו קשורה לשינוי של ברכת "שמח תשמח" מ"משמח עמו ובונה ירושלים", שנהגה במנהג ארץ-ישראל, ל"משמח חתן וכלה". שינוי זה נעשה, כאמור, מפני שאין חותמין בשתיים, או מפני ששמחת חתן וכלה היא עניינה של ברכה זו, ואולי משני טעמים אלו כאחד.120 אלא שהשמטת החתימה "משמח עמו ובונה ירושלים" ביטלה את אזכור ירושלים בברכת החתנים. מסתבר שבגלל זה עמד רב יהודה וייחד לזיכרון ירושלים ברכה בפני עצמה, היא ברכת "שוש תשיש", עם החתימה "משמח ציון בבניה".121 אפשר, ולדעתנו עדיף, לתאר את היחס בין הוספת ברכת "שוש תשיש" לשינוי חתימת ברכת "שמח תשמח" בצורה הפוכה, היינו שתחילה ביקש רב יהודה לייחד לזיכרון ירושלים ברכה בפני עצמה עם חתימה משל עצמה, מעין מה שעשה בברכת "יוצר האדם". משום כך עמד רב יהודה והוסיף את ברכת "שוש תשיש" החותמת "משמח ציון בבניה". הוספת ברכה זו ייתרה כמובן את הצורך לשלב את זיכרון ירושלים בחתימת ברכת "שמח תשמח". משום כך שינה רב יהודה נוסח חתימה זו מ"משמח עמו ובונה ירושלים" ל"משמח חתן וכלה".122

חשוב להדגיש את ההבדל שבין המסורת הבבלית למסורת הארץ-ישראלית. המסורת הבבלית (היינו רב יהודה) העדיפה להפריד בין מוטיב שמחת ירושלים לבין שמחת הזוג, ולייחד לכל אחד ברכה בפני עצמה. העלאת זיכרון ירושלים על ראש שמחתנו מתבטאת, אפוא, בתוספת ברכה לירושלים לפני הברכה על שמחת הזוג. לעומת זאת, המסורת הארץ-ישראלית הקפידה לשלב באותה ברכה את שמחת הזוג ואת שמחת העם וירושלים. פתח בשמחת הזוג וסיים בשמחת העם וירושלים. עיקרון זה בא לידי ביטוי ברור בתוספתא שעסקה בברכת אבלים: "שניה בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו ועירו". העלאת זיכרון ירושלים על ראש שמחתנו מתבטאת בהכללתה בתוך הברכה על שמחת הזוג או נחמת האבלים, וחתימה בה.

לא נותר לנו אלא לדון בטעם השינוי של חתימת ברכת "אשר ברא" מ"מצליח חתן עם הכלה" ל"משמח חתן וכלה". כפי שאמרנו לעיל, שינוי זה הוא שינוי מהותי באופיה של הברכה, שתחילה עסקה בהצלחתם לעתיד שעיקרה פרייה ורבייה, וכעת עוסקת באיחולי שמחה לבני הזוג. בכך נוצרה כפילות בין ברכה זו לברכת "שמח תשמח", כפילות שהן רב שרירא גאון בתשובתו והן רש"י בפירושו מתאמצים מאוד לפרשה.123 שניהם תולים את ההבדל בשינוי הדק שבין "משמח חתן וכלה" לבין "משמח חתן עם הכלה". אלא שקשה, לדעתנו, לתלות בשינוי דק זה את המשמעות שהמפרשים מבקשים לתלות בה, ולא עוד אלא שכפי שהערנו לעיל נראה מדברי רב שרירא גאון ששינוי זה נעשה על מנת להדגיש הבדל זה, ולא להיפך.

אין בידינו טעם מספיק לפרש שינוי זה.124 כל שאנו יכולים לומר הוא שחתימת הברכה האחרונה בלשון "משמח חתן וכלה" קושרת ברכה זו לברכה שלפניה, "שמח תשמח", שאף היא חותמת בלשון שמחה, ולברכה שלפני פניה, "שוש תשיש", שאף היא חותמת בלשון שמחה. פרט זה יכול לסייע בידינו לחשוף את המבנה של שש הברכות של רב יהודה, ואולי הרצון ליצור מבנה זה הוא שעמד ביסוד השינוי של חתימת הברכה האחרונה, כפי שנבאר בסעיף הבא.

חלקי המאמר:

פתיחה – מספר הברכות בברכת חתנים
א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
ב. נוסח ברכת אבלים כבסיס לשחזור ברכת חתנים
ג. הקשרה המדויק של ברכת אבלים
ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ה. נוסחה המדויק של חתימת ברכת "שמח תשמח"
ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ז. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל
ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל (חלק זה)
ט. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת בבל
י. שש ברכות או שבע ברכות?

מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא

הערות שוליים:

115. במסכת כתובות דף ח ע"א נאמר: "רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל בריך שית אריכתא". רב תחליפא הוא אמורא ארץ-ישראלי מן הדור השלישי. על פי דרכנו יש לומר שכאשר הזדמן רב תחליפא לבבל הוא נהג כמנהג בבל שנקבע על ידי רב יהודה בדור שלפניו, אלא שלדעתו של רב תחליפא כל הברכות צריכות להיות ארוכות. יצוין שכבר מצאנוהו לרב יהודה מתקין ברכות שונות, ראה לדוגמה ברכות מג ע"ב, סנהדרין מב ע"א. על תופעה רחבה יותר, של ברכות חדשות שתוקנו בראשית ימי האמוראים בבבל ובארץ-ישראל, נדון אי"ה במקום אחר.

116. על פי דפוס ונציה, ראה לעיל, הערה 4.

117. ראה מה שכתבנו על כך לעיל בסוף סעיף הפתיחה.

118. כפורים (=יומא) פ"ב ה"ה, מהד' ליברמן עמ' 231, וראה להלן שם, ה"ו. לשון המקבילה בירושלמי, יומא ג, ט, מא ע"א [פעמיים]: שקלים ה, ב, מח ע"ד: "כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא": וכעין זה בבבלי, יומא לח ע"א [פעמיים]: "כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו". מסתבר שעל פי מקורות אלו נוסח גם המאמר "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'" (אבות דר' נתן, נו"א, פמ"א, סז ע"ב: ברייתא פרק קניין תורה, אבות ו:יא).

119. דרכנו כאן שונה מדרכו של רש"י בביאור ברכה זו, וקרובה יותר להסברו של הרמ"ה שהובא באבודרהם, עמ' שסב, וכן בשטמ"ק בשמו. להסבר דומה ראה י' לורברבוים, צלם אלהים – הלכה ואגדה, ירושלים ותל-אביב: שוקן, תשס"ד, עמ' 418-405, אלא שלורברבוים מבקש לראות ברצף ברכות אלו ביטוי לרעיון שלפיו רבייתו של האדם נועדה לקיים ולהעצים את הא-ל, ואין דבריו נראים בעינינו, אלא שאין המקום להאריך בכך.

120. הטעם הראשון, שאין חותמין בשתיים, אינו מספיק, שהרי ניתן בנקל לתקן מעט את נוסח החתימה ולהתגבר על בעייה זו, השווה לעיל, הערה 78.

121. כבר העירו שחתימת הברכה "משמח ציון בבניה" זהה לחתימת אחת מברכות ההפטרה, ואפשר שנלקחה משם (ראה ע' הילדסהימר [לעיל, הערה 4], עמ' קטו: י' היינימן, עיוני תפילה, ירושלים: מאגנס, תשמ"א, עמ' 3).

122. אפשרות שנייה זו מתאימה גם לאפשרות הרחוקה שהזכרנו לעיל, הערה 86, ועל פיה השינוי של חתימת ברכת "שמח תשמח" חל רק בזמן הגאונים. לפי זה נצטרך לומר שתוספת ברכת "שוש תשיש" לא נראתה לרב יהודה כסיבה מספקת לשינוי חתימת ברכת "שמח תשמח". רק מאוחר יותר נשתנה הנוסח מהסיבות שפיטרנו בהערה שם. לשינוי זה תרמה כמובן גם העובדה שכעת יש לנו ברכה העוסקת בשמחת ירושלים עם חתימה מתאימה, והשווה לטענה שהובאה בסוף דברי האשכול לעיל, סעיף ה.

123. דבריהם הובאו לעיל, סוף סעיף ו.

124. נזכיר בהקשר זה את השערתו המעניינת של רבנו חננאל: "והוא דחתים בה משמח חתן וכלה נמי שכבר חתם בשוש תשיש משום דאי ליכא פנים חדשות אין מברכין אלא ברוך אשר ברא" (אוצר הגאונים לכתובות [לעיל, הערה 69], חלק "לקוטי פירוש רבינו חננאל", עמ' 6).


ביבליוגרפיה:
כותר: ברכת חתנים וברכת אבלים : ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
מחברים: סבתו, מרדכי ; כ"ץ, מנחם
שם : כנישתא
עורך ה: תבורי, יוסף
תאריך: תשס"א - תש"ע
הוצאה לאור : הוצאת אוניברסיטת בר אילן
בעלי זכויות: הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הערות: 1. הספר מורכב מ-4 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. כרך 3 (תשס"ז).

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית